My Items
I'm a title. Click here to edit me.
ימי מחלה לעובד ששהה בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף קורונה
מגפת הקורונה הכתה באופן אנוש במשק הישראלי, והביאה לשינויים משמעותיים בחוקי עובדי המשק בישראל. מכיוון שהמשק התכווץ, ישנם שינויים הבאים לידי ביטוי גם בהיקפי המשרה של העובדים ובמשכורתם. הנה מספר חוקים חדשים המסדירים את נושא הזכויות של העובדים בעת חובתם לבידוד ביתי וחישוב ימי המחלה שלהם - עובד שנאלץ להימצא בבידוד עקב חשש שנדבק בנגיף ה"קורונה" ייחשב כמי שנעדר מעבודה עקב מחלה, ולפיכך יהיה זכאי לדמי מחלה במהלך תקופת היעדרותו מהעבודה בשל הבידוד, בהתאם למכסת ימי המחלה הצבורים לזכותו. עבור היום הראשון לא יקבל תשלום. עבור היום השני יקבל 50% משכרו. עבור היום השלישי יקבל 50% משכרו. החל מהיום הרביעי יקבל תשלום בגובה שכר מלא. אם במקום העבודה נהוג לשלם שכר מלא מהיום הראשון להיעדרות, יקבל העובד תשלום לפי הנהוג במקום העבודה. ימי ההיעדרות של העובד ינוכו ממכסת ימי המחלה שצבר. אם אין ברשות העובד מספיק ימי מחלה צבורים, ימי ההיעדרות ינוכו משכרו (כלומר, הוא לא יקבל שכר עבור ימי ההיעדרות שמעבר לימי המחלה שברשותו). אסור למעסיק לדרוש מהעובד להגיע לעבודה כאשר הוא נמצא בבידוד ואסור לו לאפשר לעובד להיכנס למקום העבודה, אפילו אם העובד מעוניין בכך. כמו כן, אסור למעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב הצורך להימצא בבידוד. למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו בשל שהייה בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף קורונה. יש לכם שאלה בנושא? אנחנו כאן!
איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו בשל שהייה בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף קורונה
מגפת הקורונה הכתה באופן אנוש במשק הישראלי, והביאה לשינויים משמעותיים בחוקי עובדי המשק בישראל. מכיוון שהמשק התכווץ, ישנם שינויים הבאים לידי ביטוי גם בהיקפי המשרה של העובדים ובמשכורתם. הנה מספר חוקים חדשים המסדירים את נושא הזכויות של העובדים בעת חובתם לבידוד ביתי והאיסור לפטרם - אסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו מכיוון שנאלץ לשהות בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף ה"קורונה". למעסיק אסור לדרוש מהעובד ואסור לו לאפשר לעובד להיכנס למקום העבודה, אפילו אם העובד מעוניין בכך. עובד שנאלץ להימצא בבידוד עקב חשש שנדבק בנגיף ה"קורונה" ייחשב כמי שנעדר מעבודה עקב מחלה, ולפיכך יהיה זכאי לדמי מחלה במהלך תקופת היעדרותו מהעבודה בשל הבידוד. למידע נוסף ניתן לקרוא בקישור ימי מחלה לעובד ששהה בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף קורונה. עובד בבידוד ימסור למעסיקו בהקדם האפשרי הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד. עובד ומעסיק יכולים להסכים ביניהם כי העובד יעבוד מהבית בתקופת הבידוד (ויקבל משכורת במקום דמי מחלה). לפי החוק, אין מניעה שעובד (שאינו חולה) יעבוד מהבית, אם מדובר בסוג עבודה שניתן לבצע מחוץ למקום העבודה הקבוע, בתנאי שלעובד ישנם תנאים המתאימים לכך, ושאין מדובר בדרישה בלתי סבירה ממנו. עם זאת, לא ברור אם מעסיק יכול לחייב את העובד לעבוד מהבית במקום לנצל את ימי המחלה במהלך תקופת היעדרותו מהעבודה עקב הבידוד. יש לכם שאלה בנושא? אנחנו כאן!
חובת בידוד ביתי בשל חשש מהדבקה בנגיף הקורונה
מגפת הקורונה הכתה באופן אנוש במשק הישראלי, והביאה לשינויים משמעותיים בחוקי עובדי המשק בישראל. מכיוון שהמשק התכווץ, ישנם שינויים הבאים לידי ביטוי גם בהיקפי המשרה של העובדים ובמשכורתם. הנה מספר חוקים חדשים המסדירים את נושא הזכויות של העובדים בעת חובתם לבידוד ביתי - עקב חשש להידבקות בנגיף ה"קורונה", משרד הבריאות מנחה אנשים ששהו במקומות מסוימים (בארצות שונות או במקומות שבהם קיים חשש להידבקות) לשהות בבידוד למשך תקופה של 14 יום. במהלך תקופת הבידוד אסור לצאת למרחב הציבורי ואסור לשהות במקומות ציבוריים ובכלל זה: מוסדות חינוך, מקומות עבודה, תחבורה ציבורית, מקומות בילוי וקניות, בתי חולים ומרפאות. אדם המפתח תסמינים של קורונה, כגון: חום מעל 38 מעלות, שיעול, קושי בנשימה או תסמין נשימתי יכול לגשת למרפאה או לבית החולים רק לאחר תיאום והודעה מראש על הגעתו, תוך כיסוי האף והפה במסכה או בבד והימנעות ממגע עם הסובבים אותו. עליו להימנע מנסיעה בתחבורה ציבורית. אדם השוהה בבידוד ידווח למשרד הבריאות באופן מיידי על מקום מגוריו או מקום שהייתו ועל הימצאותו בבידוד. דיווח יתבצע בעזרת התקשרות למספר הטלפון *5400 או דרך אתר משרד הבריאות. חשוב מאוד לציין - אדם שמפר את חובתו לשהות בבידוד עשוי להיות מואשם בביצוע עבירה פלילית שעונשה יכול להגיע לעד 7 שנות מאסר. היעדרות של עובד מעבודתו בשל שהייתו בבידוד תהיה על חשבון ימי המחלה שלו. העובד אינו צריך לפנות לרופא לצורך הוצאת תעודת מחלה , ויכול להשתמש בתעודת מחלה גורפת שהוצאה על ידי משרד הבריאות. למידע נוסף ניתן לקרוא על ימי מחלה לעובד ששוהה בבידוד עקב חשד להדבקות בוירוס הקורונה. אסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו בגלל שהייתו בבידוד, ואסור למעסיק לדרוש ממנו להגיע לעבודה או לאפשר לו להגיע לעבודה אפילו אם הוא והעובד מעוניינים בכך. למידע נוסף ניתן לקרוא על איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו בשל שהייה בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף קורונה. יש לכם שאלה בנושא? אנחנו כאן!
7 דברים שאתם חייבים לדעת ולבדוק על תלוש השכר שלכם
אז הגיע העשירי לחודש. הסוף למינוס, לחיסכון המוגזם שלנו על כל שקל, ובעיקר, הצעד הראשון בדרך לעוד קניות. קיבלנו את התלוש אחרי עוד חודש של עבודה מאומצת, והדבר היחיד שהסתכלנו עליו הוא, איך לא, הסכום. האם כל הזמן הזה שהשקענו במשרד, ולא בבית עם המשפחה, הילדים או הכלב, היה שווה בכלל את כל המאמץ. אבל יש כמה דברים שלא בדקנו וחבל , כי יכולנו להרוויח מהם. בפעם הבאה שמגיע לידכם תלוש המשכורת שלכם, אל תפספסו את הדברים הבאים:
מצב משפחתי: אסור לכם לשכוח להעביר לחשב השכר במקום עבודתכם מסמכים המעידים על מצבכם המשפחתי, וכל שינוי שחל בו: נישואים, גירושים, התאלמנות או להבדיל הולדת ילד נוסף. שימו לב שהנתון אכן עודכן בתלוש הבא אחריו, בגלל שזה ישפיע על גובה מס ההכנסה שאתם משלמים. אל תחכו לטופס 101, עשו זאת בהקדם האפשרי, וכך תחסכו יותר ותדאגו פחות. ניכוי חובה: למי שלא מבין מה צמד המילים האלה אומר, זה בעצם כל הסכומים שיורדים ממשכורת הברוטו, מתוקף החוק (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות) או כחלק מהסכם קיבוצי, שיש לכל עובד בחברה. דבר חשוב נוסף, במידה ואתם משלמים "ביטוח הדדי" רצוי שתבררו באיזה כיסוי מדובר ובאיזו חברת ביטוח. בדרך כלל מדובר בפיצוי כספי הניתן לעובד במקרה של מוות או מחלות קשות , אז חשוב לדעת אם יש כזה ולהפעילו במידת הצורך. ימי חופש ומחלה: שימו לב אם הזכאות השנתית לימי חופשה הם כמו שהוסכם בחוזה העבודה, וודאו האם אתם מקבלים בכל חודש את החלק היחסי המגיע לכם לפי אותו הסכם. כמו כן, צריך לשים לב האם הניצול בפועל (וכמובן היתרה), מתאימים לימי החופשה שלקחתם (או לא) בפועל באותו חודש. לפי החוק, כל עובד גלובלי העובד 5 ימים בשבוע ושצבר ותק של שנה, זכאי לפחות ל-12 ימי חופשה בשנה, אך חשוב לבדוק את הזכאות הספציפית של כל אחד לפי המאפיינים האישיים וכמובן לפי החוזה האישי. אותו דבר לגבי ימי מחלה, בדקו מה כתוב בתלוש והאם הוא תואם לחוק, להסכם שלכם ולניצול בפועל. על פי חוק, עובד זכאי ל-18 ימי מחלה בשנה (בתנאים מסוימים, כמובן), כאשר עבור היום הראשון לא תקבלו תשלום, בימים השני והשלישי תקבלו 50% משכר העבודה הרגיל, ומהיום הרביעי והלאה העובד זכאי ל-100% משכר העבודה. ישנם הסכמים קיבוציים או חוזה העסקה האישי, לפיהם התשלום יהיה גבוה יותר או אפילו מלא, החל מהיום הראשון. דרגה, תפקיד, תואר: האם הדרגה או התואר הרשומים בתלוש הינם באמת הדרגה או התואר הנכון שלכם, והאם השכר אותו אתם מקבלים תואם אותם. אותו הדבר לגבי צבירת ותק, האם הוא תואם את תאריך תחילת העבודה, והאם הוא נשמר גם עבור תקופות בהן לא עבדתם כמו חופשה, חופשת לידה או מילואים? אם מדובר במקום עבודה חדש, בדקו גם את כל פרטיכם האישיים, זה כמובן לא יזיק. הכנסה זקופה: כן, יש דבר כזה. הכנסה זקופה היא כל הטבה אישית בעלת שווי כספי הניתנת על ידי המעסיק. היא חייבת להיות רשומה בתלוש השכר ועל העובד לשלם בגינה מס. כל הטבה שכזו מופיעה בתלוש בשם "זקיפה" או "זקופה" יחד עם שווי ההטבה. לדוגמא, "זקופת רכב", "זקופת נייד", "זקופת ארוחה". לגבי זקופת הרכב, מומלץ לוודא שסכום החיוב בגין שווי רכב תואם את סוג הרכב הצמוד שיש לכם (אם יש), קורה שהרכב מוחלף אך סכום השווי אינו מעודכן בשכר או שמעודכן רטרואקטיבית, מה שיוצר "בור" לא נעים בשכר של אותו חודש. גילום: מעסיקים לעיתים מגלמים חלק מההטבות הנ"ל, לפי הסכם קיבוצי או הסכם אישי שיש לכל עובד, כלומר החברה מחזירה לעובד את מלוא המס נטו שהעובד שילם עבור ההטבות האלו (במילים אחרות - המעסיק נושא בנטל המס). הכוונה ב"מלוא המס" זה למס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. המשמעות היא שהשכר נטו אינו מושפע כלל מהגילום. דוגמאות: השתתפות במימון לימודים אקדמאיים, תווי ביגוד או מתנות בחגים. חשוב להבין שסכום החזר המס הזה לא מהווה חלק מהשכר שעליו מחושבים הפרשות סוציאליות, פיצויים, חופשות מחלה ושעות נוספות. הפרשות לקופת גמל: נראה לי שהדבר הכי חשוב, שמטפטפים לנו מגיל צעיר, הוא לבדוק את הפנסיה שלנו. להפרשות אלו, המיועדות לקופת גמל, תכנית פנסיה, ביטוח מנהלים או קרן השתלמות, שני מרכיבים: סכום ההשתתפות של העובד, המנוכה מהשכר, והפרשות המעסיק. בתלושי משכורת ניתן לראות את הפרשות העובד כמספר אבסולוטי, בתוך אחת מהטבלאות הקשורות לניכויים (חובה, שוטפים או אישיים). חשוב לבדוק האם הסכום האבסולוטי הזה הינו בהתאם לאחוז המוסכם עם המעסיק. הפקדות המעסיק בקופות השונות מופיעות בנפרד, וכאן בדרך כלל (אך לא תמיד) מצוין גם אחוז ההפרשה וגם הסכום האבסולוטי. כדאי מדי פעם לבדוק שהפרשות המעסיק לקרנות נעשית בהתאם לשיעור שסוכם עליו. בכל מקרה של אחוז שאינו תואם את שהוסכם עם המעסיק בחוזה ההעסקה, בקשו הסבר ובירור מחשב השכר. חשוב לזכור שלכל העלאה במשכורת הבסיסית, גם הקטנה ביותר, יש משמעויות מבחינת הסכומים המופרשים.
עבודה ביום הבחירות
יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון שבו אין חובה לעבוד, ואין לנכות עליו יום חופש. על כן, עובדים המועסקים ביום זה זכאים לשכר בגובה של 200% או לשכר רגיל עבור אותו יום ויום חופשה במועד אחר. עם זאת, ישנם מספר עובדים במשק אשר עובדים ביום זה במתכונת "רגילה" ואין הם זכאים לזכויות הרשומות מעלה. רשימת העובדים ביום הבחירות - עובדים בשירותי התחבורה. עובדים המועסקים בשירותים הציבוריים הבאים:
עובדי ועדת הבחירות המרכזית, מי שמבצע בעבורה תפקיד או מי שנותן לה שירות, וכן, לצרכי יום הבחירות בלבד, עובדי המפלגות, מי שמבצע בעבורן תפקיד או נותן להן שירות. שירותי תחבורה, חניונים ותחנות דלק. בתי אוכל ומסעדות, בתי קפה וקיוסקים, בתי מלון ופנסיונים. מפעלי חרושת וחקלאות שתהליכי הייצור בהם מתנהלים ברציפות. שירותי התקשורת. מפעלי מים וחשמל. אספקת דלק והעברתו. תיאטרונים, בתי קולנוע ובתי שעשועים אחרים. עיתונות, רדיו וטלוויזיה. הובלת לחם, פירות, ירקות, ותוצרת חלב, ביום הבחירות עד השעה 11:00 לפני הצהריים. חנויות לממכר מזון בין השעות 06:00 בבוקר עד 12:00 בצהריים (עד 6 שעות). אפיית לחם וייצור מוצרי חלב. בתי החולים ושירותי בריאות אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות. כוחות הביטחון ושירותי ההצלה למיניהם. שירותי קבורה. שירותים אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות. יש לכם שאלה? רוצים לוודא שקיבלתם את כל מה שמגיע לכם כשעבדתם ביום הבחירות האחרון? פנו אלינו כאן!
הפחתת שכר או הפחתת היקף משרה של עובד בשל התפשטות נגיף קורונה
מגפת הקורונה הכתה באופן אנוש במשק הישראלי, והביאה לשינויים משמעותיים בחוקי עובדי המשק בישראל. מכיוון שהמשק התכווץ, ישנם שינויים הבאים לידי ביטוי גם בהיקפי המשרה של העובדים ובמשכורתם. הנה מספר חוקים חדשים המסדירים את הנושא הזה - מעסיק רשאי בהסכמת העובד להפחית את היקף המשרה של העובד או להפחית את שכרו כדי לחסוך בעלויות ההעסקה. הפחתת היקף משרה או הפחתת שכר ללא הסכמת העובד מראש, עשויה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, שבגינה מותר לעובד להתפטר ולהיות זכאי לפיצויי פיטורים ולשאר הזכויות של עובד מפוטר. חובה לקבל את הסכמת העובד מראש. הפחתת היקף משרה או הפחתת שכר ללא הסכמת העובד מראש, עשויה להיחשב כהפרת חוזה וכהרעה מוחשית בתנאי העבודה, שתאפשר לעובד להתפטר ולהיות זכאי לפיצויי פיטורים. מעסיק שאינו יכול להעסיק את עובדיו בשל המצב, יכול להוציא אותם לחופשה ללא תשלום שבמהלכה הם יכולים לקבל דמי אבטלה בהליך מקוצר יש לכם שאלה בנושא? אנחנו כאן!