אז הגיע העשירי לחודש. הסוף למינוס, לחיסכון המוגזם שלנו על כל שקל, ובעיקר, הצעד הראשון בדרך לעוד קניות. קיבלנו את התלוש אחרי עוד חודש של עבודה מאומצת, והדבר היחיד שהסתכלנו עליו הוא, איך לא, הסכום. האם כל הזמן הזה שהשקענו במשרד, ולא בבית עם המשפחה, הילדים או הכלב, היה שווה בכלל את כל המאמץ. אבל יש כמה דברים שלא בדקנו וחבל, כי יכולנו להרוויח מהם. בפעם הבאה שמגיע לידכם תלוש המשכורת שלכם, אל תפספסו את הדברים הבאים:
מצב משפחתי:
אסור לכם לשכוח להעביר לחשב השכר במקום עבודתכם מסמכים המעידים על מצבכם המשפחתי, וכל שינוי שחל בו: נישואים, גירושים, התאלמנות או להבדיל הולדת ילד נוסף. שימו לב שהנתון אכן עודכן בתלוש הבא אחריו, בגלל שזה ישפיע על גובה מס ההכנסה שאתם משלמים. אל תחכו לטופס 101, עשו זאת בהקדם האפשרי, וכך תחסכו יותר ותדאגו פחות.
ניכוי חובה:
למי שלא מבין מה צמד המילים האלה אומר, זה בעצם כל הסכומים שיורדים ממשכורת הברוטו, מתוקף החוק (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות) או כחלק מהסכם קיבוצי, שיש לכל עובד בחברה. דבר חשוב נוסף, במידה ואתם משלמים "ביטוח הדדי" רצוי שתבררו באיזה כיסוי מדובר ובאיזו חברת ביטוח. בדרך כלל מדובר בפיצוי כספי הניתן לעובד במקרה של מוות או מחלות קשות , אז חשוב לדעת אם יש כזה ולהפעילו במידת הצורך.
ימי חופש ומחלה:
שימו לב אם הזכאות השנתית לימי חופשה הם כמו שהוסכם בחוזה העבודה, וודאו האם אתם מקבלים בכל חודש את החלק היחסי המגיע לכם לפי אותו הסכם. כמו כן, צריך לשים לב האם הניצול בפועל (וכמובן היתרה), מתאימים לימי החופשה שלקחתם (או לא) בפועל באותו חודש. לפי החוק, כל עובד גלובלי העובד 5 ימים בשבוע ושצבר ותק של שנה, זכאי לפחות ל-12 ימי חופשה בשנה, אך חשוב לבדוק את הזכאות הספציפית של כל אחד לפי המאפיינים האישיים וכמובן לפי החוזה האישי. אותו דבר לגבי ימי מחלה, בדקו מה כתוב בתלוש והאם הוא תואם לחוק, להסכם שלכם ולניצול בפועל. על פי חוק, עובד זכאי ל-18 ימי מחלה בשנה (בתנאים מסוימים, כמובן), כאשר עבור היום הראשון לא תקבלו תשלום, בימים השני והשלישי תקבלו 50% משכר העבודה הרגיל, ומהיום הרביעי והלאה העובד זכאי ל-100% משכר העבודה. ישנם הסכמים קיבוציים או חוזה העסקה האישי, לפיהם התשלום יהיה גבוה יותר או אפילו מלא, החל מהיום הראשון.
דרגה, תפקיד, תואר:
האם הדרגה או התואר הרשומים בתלוש הינם באמת הדרגה או התואר הנכון שלכם, והאם השכר אותו אתם מקבלים תואם אותם. אותו הדבר לגבי צבירת ותק, האם הוא תואם את תאריך תחילת העבודה, והאם הוא נשמר גם עבור תקופות בהן לא עבדתם כמו חופשה, חופשת לידה או מילואים? אם מדובר במקום עבודה חדש, בדקו גם את כל פרטיכם האישיים, זה כמובן לא יזיק.
הכנסה זקופה:
כן, יש דבר כזה. הכנסה זקופה היא כל הטבה אישית בעלת שווי כספי הניתנת על ידי המעסיק. היא חייבת להיות רשומה בתלוש השכר ועל העובד לשלם בגינה מס. כל הטבה שכזו מופיעה בתלוש בשם "זקיפה" או "זקופה" יחד עם שווי ההטבה. לדוגמא, "זקופת רכב", "זקופת נייד", "זקופת ארוחה". לגבי זקופת הרכב, מומלץ לוודא שסכום החיוב בגין שווי רכב תואם את סוג הרכב הצמוד שיש לכם (אם יש), קורה שהרכב מוחלף אך סכום השווי אינו מעודכן בשכר או שמעודכן רטרואקטיבית, מה שיוצר "בור" לא נעים בשכר של אותו חודש.
גילום:
מעסיקים לעיתים מגלמים חלק מההטבות הנ"ל, לפי הסכם קיבוצי או הסכם אישי שיש לכל עובד, כלומר החברה מחזירה לעובד את מלוא המס נטו שהעובד שילם עבור ההטבות האלו (במילים אחרות - המעסיק נושא בנטל המס). הכוונה ב"מלוא המס" זה למס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. המשמעות היא שהשכר נטו אינו מושפע כלל מהגילום. דוגמאות: השתתפות במימון לימודים אקדמאיים, תווי ביגוד או מתנות בחגים. חשוב להבין שסכום החזר המס הזה לא מהווה חלק מהשכר שעליו מחושבים הפרשות סוציאליות, פיצויים, חופשות מחלה ושעות נוספות.
הפרשות לקופת גמל:
נראה לי שהדבר הכי חשוב, שמטפטפים לנו מגיל צעיר, הוא לבדוק את הפנסיה שלנו. להפרשות אלו, המיועדות לקופת גמל, תכנית פנסיה, ביטוח מנהלים או קרן השתלמות, שני מרכיבים: סכום ההשתתפות של העובד, המנוכה מהשכר, והפרשות המעסיק. בתלושי משכורת ניתן לראות את הפרשות העובד כמספר אבסולוטי, בתוך אחת מהטבלאות הקשורות לניכויים (חובה, שוטפים או אישיים). חשוב לבדוק האם הסכום האבסולוטי הזה הינו בהתאם לאחוז המוסכם עם המעסיק. הפקדות המעסיק בקופות השונות מופיעות בנפרד, וכאן בדרך כלל (אך לא תמיד) מצוין גם אחוז ההפרשה וגם הסכום האבסולוטי. כדאי מדי פעם לבדוק שהפרשות המעסיק לקרנות נעשית בהתאם לשיעור שסוכם עליו. בכל מקרה של אחוז שאינו תואם את שהוסכם עם המעסיק בחוזה ההעסקה, בקשו הסבר ובירור מחשב השכר. חשוב לזכור שלכל העלאה במשכורת הבסיסית, גם הקטנה ביותר, יש משמעויות מבחינת הסכומים המופרשים.